ניתוח בלוטת התריס הוא ניתוח להסרה מלאה או חלקית של בלוטת התריס, הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר.
בכתבה זו נפרט מהן הסיבות שבגללן מבצעים ניתוח בלוטת התריס ובמה כרוך הליך זה.
כמה עובדות על בלוטת התריס:
- מחלות בלוטת התריס פוגעות בכ-200 מיליון אנשים ברחבי העולם.
- כ-40% מאוכלוסיית העולם נמצאת בסיכון למחסור ביוד, חומר החיוני לייצור הורמוני בלוטת התריס.
- עד 60% מהאנשים שסובלים ממחלת בלוטת התריס כלל אינם מודעים למצבם.
- לנשים יש סיכוי גבוה פי 5 עד 8 מגברים לפתח מחלה בבלוטת התריס.
- אישה אחת מכל 8 נשים תפתח הפרעה בבלוטת התריס במהלך חייה.
- רוב סוגי הסרטן בבלוטת התריס מגיבים לטיפול, אך אחוז קטן יכול להיות אגרסיבי.
- מחלה בבלוטת התריס שאינה מאובחנת עלולה להוביל לסיבוכים כגון מחלות לב וכלי דם, אוסטאופורוזיס ואי פוריות.
- נשים הרות עם תת פעילות של בלוטת התריס שאינה מאובחנת או מטופלת בצורה הולמת נמצאות בסיכון להפלה, ללידה מוקדמת ולבעיות התפתחותיות בעובר.
- ממחקר שאסף נתונים במשך 15 שנה עולה שניתוח בלוטת התריס נחשב להליך בטוח וקשור לסיבוכים נדירים בלבד.
The Lancet Diabetes and Endocrinology. Published:November, 2013. DOI: https://doi.org/10.1016/S2213-8587(13)70166-9
מהי בלוטת התריס ומה תפקידה
- גודל ומיקום בלוטת התריס – בלוטת התריס נראית כמו פרפר. היא ממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר וגודלה רק 4-6 ס"מ בערך.
- תפקיד בלוטת התריס – בלוטת התריס מייצרת הורמונים המשפיעים על חילוף החומרים בגוף, כמו גם על כמה מהר או לאט יעבדו המוח, הלב, השרירים, הכבד ושאר חלקי הגוף.
- יוד לתפקוד תקין של הבלוטה – כדי לעבוד כראוי, בלוטת התריס זקוקה ליוד, ואם הגוף לא מקבל מספיק יוד, בלוטת התריס לא יכולה לייצר את ההורמון שיכול לווסת איברים. יוד מגיע לגוף שלנו דרך מזון כמו מלח שולחן, דגי ים ומאכלי ים מסוימים.
- יתר פעילות או תת פעילות של בלוטת התריס – לפעמים בלוטת התריס מייצרת יותר מדי הורמון בלוטת התריס. לעומת זאת, בתת פעילות בלוטת התריס היא אינה מייצרת מספיק הורמון. מצבים אלה אינם תקינים וזקוקים לטיפול רפואי.
- ניתן להסיר את בלוטת התריס – ישנן כמה בעיות רפואיות, כמו סרטן בלוטת התריס, המצריכות הסרה של בלוטת התריס. במקרה כזה, ניתן להמשיך לחיות גם ללא הבלוטה ואת ההורמון ניתן לספק לגוף באמצעות נטילת תחליף.
מחלות המצריכות ניתוח בבלוטת התריס
הסיבות הנפוצות שבגללן נהוג לבצע ניתוח בלוטת התריס הן:
- סרטן בלוטת התריס – הסיבה השכיחה ביותר לכריתת בלוטת התריס. הסרה חלקית או מלאה של בלוטת התריס היא אופציה טיפולית במקרה זה.
- זפק – הגדלה לא ממאירה של בלוטת התריס. גם במקרה זה, הסרה חלקית או מלאה של בלוטת התריס היא אופציה טיפולית. זפק גדול יכול לגרום לאי נוחות ואף להקשות על הנשימה או הבליעה.
- היפרתירואידיזם – פעילות יתר של בלוטת התריס. בהיפרתירואידיזם בלוטת התריס מייצרת יותר מדי הורמון תירוקסין. כריתת של בלוטת התריס היא אופציה טיפולית במקרה בו הטיפול התרופתי או טיפול ביוד רדיואקטיבי אינם משפיעים.
- גושים חשודים בבלוטת התריס – לא תמיד ניתן לזהות האם הגושים בבלוטת התריס סרטניים או לא, אלא רק לאחר ביופסיה, הליך בו נלקחת דגימה מהגוש ואם נמצא סיכון מוגבר לסרטן, ייתכן שתתבצע כריתה של בלוטת התריס.
היקף הניתוח בדרך כלל יהיה כריתה חלקית של בלוטת התריס או כריתה מלאה של בלוטת התריס, וזאת בהתאם למצב המטופל/ת ולהמלצת המנתח/ת. לדוגמה, אם ניתן לטפל בגוש בצד אחד בבלוטה, ייתכן שתתבצע כריתה חלקית של אונה אחת של הבלוטה; אם ישנם גידולים קטנים הממוקמים בין האונות, ייתכן שתתבצע הסרה רק של גשר רקמת בלוטת התריס שבין שתי האונות; אם ישנו זפק דו צדדי או סרטן בהיקף גדול בבלוטת התריס, כנראה שיומלץ על כריתה מלאה של בלוטת התריס.
הכנות לניתוח
מהלך הניתוח וגישות ניתוחיות
לאחר הרדמה מלאה, יבוצע חתך במרכז הצוואר, לעתים קרובות הוא יבוצע בקמט בעור שבו יהיה קשה לראות אותו לאחר שהחתך ירפא.
בהתאם לנסיבות, לאחר ההגעה לבלוטת התריס היא תנותק מהרקמות הסובבות ותוסר באופן מלא או באופן חלקי.
אם הניתוח נעשה בגלל סרטן בלוטת התריס, ייתכן שגם יוסרו בלוטות לימפה סביב בלוטת התריס. בחלק מהמטופלים, המנתח משתמש בציוד מיוחד כדי לנטר גירוי של מיתרי הקול במהלך ההליך כדי למנוע נזק קבוע.
כריתת בלוטת התריס נמשכת בדרך כלל שעה עד שעתיים, אך זה יכול לקחת יותר או פחות זמן, תלוי בהיקף הניתוח.
ישנן מספר גישות לניתוח בלוטת התריס:
- ניתוח קונבנציונלי – גישה זו כוללת ביצוע חתך במרכז הצוואר וגישה ישירה לבלוטת התריס. רוב האנשים בדרך כלל מועמדים להליך מסוג זה, הכרוך בהתאוששות מעט ארוכה יותר מגישות אחרות, ובצלקת בצוואר.
- ניתוח אנדוסקופי – בגישה זעיר פולשנית זו עושים חתכים קטנים בצוואר, שדרכם מחדירים מכשירי ניתוח ומצלמת וידאו זעירה, שמנחה את המנתח/ת במהלך הניתוח. גישה זו אינה מתאימה לכל מצב רפואי, והיא בעלת סיכויי החלמה מהירים יותר ופחות סיכונים.
- ניתוח טרנס-אוראלי – בגישה זו נעשה הניתוח דרך חתכים בתוך הפה. זוהי גישה דומה לגישה האנדוסקופית, כך שהיא מלווה במכשור זעיר ובמצלמה מנחה, והיא אינה כרוכה כלל בצלקות חיצוניות.
מאחר שגישה טרנס-אוראלית היא בעלת סיכון גדול יותר לדימום ולפגיעה עצבית בקרב מטופלים מסוימים, היא מומלצת רק למטופלים/ות מתאימים/ות. בגישה הטרנס-אוראלית יכול להיעשות גם שימוש ברובוט בשם דה וינצ'י, אשר מונחה על ידי המנתח/ת.
לחילופין, בגישה הרובוטית ניתן לבצע את הניתוח גם באמצעות חתכים חיצוניים בבית השחי, כך שנמנעת צלקת בולטת.
במהלך הניתוח המנתח/ת מנחה את הרובוט באמצעות מצלמה זעירה ונעשה שימוש בכלי ניתוח קטנים, ופעמים רבות ניתנת תוצאה בעלת מיומנות גבוהה יותר מיד אנושית.
התאוששות והחלמה
לאחר ניתוח בלוטת התריס ייתכן שיהיו כאב גרון זמני, כאבי צוואר, קושי בבליעה או קול חלש.
התזונה תוגבל ביום הניתוח, אך ברוב המקרים היא יכולה לחזור לקדמותה כבר למחרת.
רוב האנשים יכולים לחזור הביתה תוך יום אחד מהניתוח, אך מומלץ לקחת כשבועיים חופש מהעבודה כדי להתאושש.
יש להימנע מהרמת משא כבד וממשימות אחרות שעלולות לאמץ את הצוואר עד שלושה שבועות לאחר הניתוח.
מומלץ לא להשרות או לשפשף את מקום החתך לפחות שבוע אחד מהניתוח, כדי לאפשר לו להחלים כראוי. עם זאת, בדרך כלל ניתן להתקלח כבר לאחר יום אחד.
הכאב במקום החתך צפוי להשתפר לאחר מספר ימים, אך עלול להימשך שבוע או יותר. אם מופיעה נפיחות פתאומית בצוואר, שעלולה להעיד על זיהום, יש לפנות מידית לייעוץ רפואי.
רמת הסידן עלולה לרדת לאחר הניתוח. אם היא אכן יורדת, התסמינים יתבטאו בחוסר תחושה ועקצוץ באצבעות או סביב הפה. יש להמשיך לעקוב אחר רמות הסידן באמצעות בדיקות דם, ובהתאם יינתנו הנחיות לגבי נטילת תחליפי סידן במידת הצורך.
סיכונים
ניתוח בלוטת התריס שנעשה על ידי מנתח או מנתחת מנוסים, נחשב להליך בטוח ועם מעט סיבוכים. הסיכונים העיקריים של ניתוח בלוטת התריס כוללים:
- דימום בצוואר – כמו בכל ניתוח, תמיד יש סיכוי לדימום. הסיכוי לכך הוא קטן והסיכוי להזדקק לעירוי דם הוא נדיר ביותר. עם זאת, דימום בצוואר עלול לסכן חיים באזור זה מפני שהוא להשפיע על קנה הנשימה ולגרום לקשיי נשימה. לאחר השחרור מבית החולים יש לשים לב לסימנים כמו קשיי נשימה, שריקה בנשימה, נפיחות בצוואר שממשיכה לגדול. אם אחד מהתסמינים הללו מתרחש, יש לפנות מידית לטיפול רפואי.
- צרידות/שינוי קול – עייפות קול וחולשה יכולים להתרחש כאשר אחד או יותר מהעצבים מגורים במהלך הניתוח או בגלל דלקת שמתרחשת לאחר הניתוח. זה בדרך כלל משתפר תוך כמה שבועות, אבל יכול לקחת עד 6 חודשים. לעיתים נדירות ישנה פגיעה באחת משתי קבוצות של עצבים ליד בלוטת התריס שעוזרים לשלוט במיתרי הקול. נזק כזה עלול לגרום לאובדן הקול או לצרידות קבועה. מדובר בסיכון נדיר, וגם במקרים אלו יש דברים שניתן לעשות כדי לשפר את איכות הקול.
- היפוקלצמיה – רמות נמוכות של סידן בדם. עלול להיות זמני או קבוע. בלוטות הפאראתירואיד הן ארבע בלוטות השולטות ברמות הסידן בדם. אלו הן בלוטות קטנות ועדינות שגודלן בערך כמו גרגר אורז, והן ממוקמות ממש ליד בלוטת התריס. ניתוח בלוטת התריס עלול לפגוע בתפקודן ולכן לפני השחרור הביתה ייבדקו רמות הסידן בדם. היפוקלצמיה עלולה לגרום לתסמינים כמו חוסר תחושה ועקצוצים סביב השפתיים, בידיים וברגליים, וכן התכווצויות שרירים. יש לעקוב אחר רמות הסידן ולראות האם יש צורך בתחליף באופן זמני או קבוע.
- סרומה – הצטברות נוזלים מתחת לעור באתר החתך, שמרגישים כמו מלאות או נפיחות. במקרים רבים הסרומה נעלמת לבד תוך מספר שבועות. אם הסרומה גדולה, ייתכן שיהיה צורך לנקז אותה על ידי מנתח/ת.
- זיהום – אם מתפתח זיהום לאחר הניתוח, ייתכן שיהיה צורך בניקוז הנוזל המזוהם, כמו גם בטיפול אנטיביוטי. הצוואר נחשב לאזור נקי ובדרך כלל אינו נוטה להזדהם.
שאלות ותשובות
האם ישנן דרכים אחרות לטיפול שאינן ניתוחיות?
ניתוח בלוטת התריס הכרחי להסרת גושים החשודים בסרטן בלוטת התריס.
בהיעדר אפשרות לסרטן בלוטת התריס, ייתכנו אפשרויות טיפול לא ניתוחיות בהתאם לאבחנה של כל מטופל/ת.
יש לדון באפשרויות אחרות לטיפול עם רופא/ה בעל/ת מומחיות במחלות בלוטת התריס.
מי מבצע ניתוח בלוטת התריס?
באופן כללי, ניתוח בלוטת התריס מבוצע בצורה הטובה ביותר על ידי מנתח או מנתחת שעברו הכשרה מיוחדת ומבצעים ניתוח זה על בסיס קבוע.
שיעור הסיבוכים של הניתוח נמוך יותר כאשר הוא נעשה על ידי בעלי ניסיון רב של ניתוחים בבלוטת התריס.
האם תמיד יש צורך בנטילת תחליף הורמון לאחר ניתוח בלוטת התריס?
תלוי כמה מוסר מבלוטת התריס.
אם מבוצעת כריתה חלקית, רוב הסיכוי שלא יהיה צורך בנטילת הורמון בלוטת התריס, אלא אם כן תרופה זו ניטלת לפני הניתוח.
אם נעשתה כריתה מלאה של הבלוטה או נעשה ניתוח קודם של בלוטת התריס וכעת עומדים להסיר את יתרת הבלוטה, אז אין מקור פנימי להורמון בלוטת התריס ובהחלט יהיה צורך בנטילת תחליף לכל החיים.
האם ניתן לחזור לשגרת חיים נורמלית אחרי הניתוח?
כן.
לאחר התאוששות מניתוח בלוטת התריס, בדרך כלל ניתן לעשות כל מה שאפשר היה לעשות לפני הניתוח. חלק מהחולים/ות יידרשו להתחיל טיפול בהורמון בלוטת התריס, בדרך כלל כבר למחרת הניתוח, במקרים אחרים יתבצע טיפול ביוד רדיואקטיבי.
לסיכום, ישנו מגוון של מחלות ומצבים בריאותיים שיכול להוביל לניתוח בלוטת התריס. לצד זאת, הניתוח תלוי בסוג הבעיה הבריאותית ממנה סובל המטופל/ת, כמו גם בהיקף חומרת הבעיה.
בהתאם להמלצת המנתח/ת ושיתוף המטופל/ת בהשלכות, ניתן יהיה להחליט אם לבצע כריתה מלאה או חלקית של בלוטת התריס.